החוויה העיקרית שיש לי מהצפייה באקס מאכינה היא שתיקה. כשכתוביות הסיום עלו והאורות נדלקו, הקהל נשאר דומם, ונראה היה שכולם שקועים בהרהורים בינם לבין עצמם.
אחרי שלאט לאט התפוגג השקט, התחילו הדיונים, וזה לא מפתיע כשזה מגיע מסרט שעוסק בבינה מלאכותית באופן כללי ובאופן ספציפי בשאלה "האם למכונה יכולה להיות בכלל תודעה ?".
לשאלה הזו הסרט הבריטי משאיר הרבה מקום, מספיק מקום עד כדי שלפעמים תורגש מעט ריקנות בקצוות. על הסט נמצאים כ-3 וחצי שחקנים, שעושים עבודה נהדרת על רקע נופים מרהיבים וטכנולוגיה עתידנית (שקורצת לא פעם ל-Google כחברה המובילה את החדשנות הטכנולוגית). כל אחד מהשחקנים אמנם משחק יפה עם הסטריאוטיפ אליו הוא נכנס, אבל עיקר העבודה שלהם היא להיות שם ולא להפריע להסרט להיות חכם ומעניין.
ומדובר בעובדה חיובית כי מדובר בסרט מאוד חכם. למעשה, הוא כל כך חכם שבמקרים רבים בהן עומדת בפניו בחירה עלילתית הוא בוחר בכוונה בדרך בה הלכו פחות, כמובן תוך כדי קריצה לכך שאולי היה מצופה ממנו לעשות בחירה פשוטה יותר. הבחירות האלה, שאף על פי שבשלב מסוים הן יכולות להציק, מצליחות פעם אחר פעם להוציא את הסרט מהתבנית בנאלית ולשלב בו מתח.
המתח הזה בנוי בצורה יפה, מאוד שקטה ומחושבת, לטעמי קצת כמו בפסיכו. המתח נבנה כמו משחק שחמט בין שני רבי אמן, האיטיות נמצאת שם כדי לאפשר לך לחשוב מה ייקרה בהמשך, אבל בסוף יתבצע המהלך הקלאסי שתמיד היה שם, גם אם לא הבחנת בו.
אז לסיכום, אקס מאכינה הוא קצת כמו כמה מהגאונים המסתוריים שנמצאים בעולמנו (ואחד המככב בסרט) – הוא מוזר, אבל חכם להחריד. הוא מספיק חכם כדי שאם יש לכם קצת עניין בבינה מלאכותית או מד"ב בכלל, הוא יהווה אחלה דרך להעביר שעתיים, וכמובן שהעובדה שויזואלית הוא נראה טוב רק תורמת לעסק.
ציון: 8/10
מסך גדול - מילים קטנות 
פינגבק: מה יש עכשיו בקולנוע | מסך גדול – מילים קטנות
פינגבק: הטריילרים (שכנראה) לא ראיתם | מסך גדול – מילים קטנות