נכון יש את הפרק הזה ב"מפץ הגדול" (The Big Bang Theory) בו ראג' מתאהב ב-SIRI (עונה 5 פרק 14, ותודה לגוגל) ? אז בואו ניקח את זה כמה צעדים קדימה: האם היתה יכולה להיות בינהם מערכת יחסים ?
כל שאלת היחסי אדם-רובוט נחקרת במדע בדיוני בערך מאז שהתפתחו הרובוטים, אך כמעט ומעולם לא נשאלה השאלה האם ניתן להתאהב עד עמקי נשמתך במערכת הפעלה (כלומר תוכנה ללא גוף) ? ובשאלה הזאת Her בא לטפל.
אבל לפני מד"ב מדובר סיפור אהבה, ועם כל כמה שאני לא מתחבר לקיץ'. מדובר בסיפור אהבה טוב. אם ב"מפץ הגדול" התופעה הוצגה כלא נורמלית, כאן אנחנו יכולים להבין איך אדם מסוגל להתאהב רק בקול, וזה אפילו נראה הגיוני.
Her הוא סרט מרגש וחכם שעשוי באופן נהדר. רואים שהושקעה בו תשומת לב לפרטים הקטנים, החל מהעיצוב בצבעים דהויים שמרמז על הבדידות שבעולם, דרך המוזיקה ועד לשינויים הקלים בטכנולוגיה שמרגישה מספיק קרובה כדי שנוכל להאמין שעוד כמה שנים גם אנחנו נחיה בעולם הזה. אבל אין ספק שמעל כולם נמצאת אחת – היא. אולי אין לה גוף, אבל בהחלט יש לה נשמה.
לסיכום, אני מאוד אוהב סרטי מד"ב, וכמה כיף שסוף סוף יצא סרט מד"ב חברתי, כזה שמסתכל על התפתחות טכנולוגית והשפעותיה, ולא צריך שום סצנת אקשן בשביל למשוך קהל. ככה זה כשאתה סרט כל כך טוב.
ציון: 10/10
מסך גדול - מילים קטנות 
פינגבק: Rough Night (2017) – לילה קשוח | מסך גדול – מילים קטנות