"שף" הוא סרט נחמד בקצב טוב, אבל לא מקורי בשום צורה.
את הביום והכיתבה של הסרט עשה ג'ון פאברו, שאותו אולי אתם מכירים כמי שמשחק בחורים שמנמנים וחביבים בכל מיני סרטים. בכל מקרה פאברו ליהק את עצמו לתפקיד הראשי כקארל קספר, שף קרייריסט המרוכז בעצמו, אשר לא מצליח להתמודד עם ביקורת לא טובה ומחליט להמציא את עצמו מחדש.
אולי לא תופתעו לשמוע אבל קארל יתמודד עם המשבר ויתגלה כבחור שמנמן וחביב. זהו סיפור מוכר בעולם הקולנוע, ו"שף" לא מביא אליו שום חידוש, למעשה אפילו ביחס לסרטים בעלי מבנה דומה הוא סובל ממחסור בהתפתחויות בעלילה. לאחר המשבר הראשוני די ברור מה הולך לקרות הלאה, ואין אפילו שום ניסיון לשנות כיוון, רק להראות נופים יפים, להשמיע מוזיקה כיפית וכמובן לצלם אוכל.
והאווירה הזאת עובדת, היא נחמדה למדי והמוזיקה הקובנית ברקע מכניסה למצב רוח טוב. אז נכון, אמנם לא תלמדו מהסרט איך לבשל, אבל יש בו דוגמא טובה למקום שבו הרשתות החברתיות תפסו בעידן המודרני. אני מניח שזה ירשים אתכם, במידה ועברתם את גיל 40 ואתם לא מודעים למה קורה בטוויטר.
לסיכום, "שף" הוא סרט נחמד לבהות בו. הוא אמנם סתמי ולא מביא שום איתו שום בשורה, אבל המחסור ברגעים שליליים בסרט מאפשר לו להיות קליל למדיי ולהשרות חביבות כללית שכזו, כך שיש מצב שתמצאו את עצמכם מעבירים איתו זמן בטיסה או לחילופין לא מעבירים ערוץ אם הוא משודר בטלוויזיה בזמן שאתם מבשלים.
ציון: 6/10
מסך גדול - מילים קטנות 